ספר חדש – "הגוף האופטימי"

אני רציתי את הגוף הנפלא של נעוריי בחזרה. רציתי לחזור לרוץ, לקפוץ, לשחק כמו בשנות התיכון, כשרגליי היו נושאות אותי לאן שאחפוץ וליבי פעם במרץ וסיפק לשריריי ולמוחי את כל הדם שרק ביקשו. שיחקתי טניס, רצתי אחרי כדורים (כי לא שיחקתי מי יודע מה), אכלתי ושתיתי כל מה שרציתי, ישנתי מעט וקמתי מאוחר. 

עברו השנים. בגיל 40, מצאתי את עצמי מתנהלת בגוף כבד (שקלתי כמה עשרות קילוגרמים מעל המשקל הרצוי), עייף, מגושם, מתנשף ו…עצוב. הייתי מובסת.

עד שהתגלה לי הקשר בין מחשבותיי ורגשותיי לבין גופי הפיזי. הבנתי שכדי להשיב אלי את גופי הבריא, היפה והאופטימי, עלי לשנות את עולמי הפנימי. 

הספר הזה מכיל את התובנות והמחשבות שהחזירו אותי למשקל שפוי (השלתי 35 קג' מגופי לפני עשרים שנה שלא חזרו יותר). הוא מכיל עצות ומרשמים מבית המרקחת של הרופא הפנימי שבנו – כמו שמחת חיים ושלווה נפשית, שתי התרופות הטובות בעולם לשמירה על גוף בריא ומלא חיים.  

 

להרשמה לניוזלטר השבועי :

https://dinaeisen1.ravpage.co.il/dina%20eisen

 

נשלח ב דף הבית, חדשות, ספרים

ראיון עם ד"ר משה גורני ברדיו יזרעאל

https://onedrive.live.com/redir?resid=E7E3919A365FB995!1783&authkey=!APTZbzSGT9ZbIAo&ithint=file%2cmp3

נשלח ב כללי, פירסומים

רדיו מהות החיים – עם זוהר צמח וילסון

להאזנה

לדף הפיסבוק

נשלח ב פירסומים

על משמעות החיבוק

לדינה שלום,

במסע הזה אל הממלכות הפנימיות בתוך סבך המדורים בנפשו של אדם נכנסת לתוך מגרת הבריאות ושמחת חיים תחום שגדולי הוגי הדעות השכילו למצות רק מעט ממנו. מאוד הזדהיתי עם הקטע של נוכחות מרפאה וקישרתי אותה עם תחושת המגע או החיבוק , שניהם מניסיוני שילוב מנצח שמאריך חיים ומשביח אותם. כמו כן תמיד חשבתי שאהבה מרפאה וכן מונעת מחלות יותר מתרופות. זאת למדתי מתוך הקשר שלי עם הורי ואספר בתמצית רק על אמי ז"ל : לאחר מות אבי שהיה סיעודי במשך 22 שנים וטופל בידי אימי ואנוכי בכל השנים הללו, אמי למעשה היגיעה למשברים נפשיים עמוקים והדבר קרה בעיקר לאחר שאבי נפטר.
מיד בניתי בית ולקחתי אותה לגור איתי , אני ומשפחתי נתנו לה אהבה, נוכחות, ותמיד, לפחות ממני קיבלה מספר פעמים ביממה (כי למבוגרים יום ולילה משתבש..) חיבוקים חמים וארוכים. כבר לאחר מספר שבועות אמי התחזקה ללא הכר, והתחזקות פיזית ונפשית זו התעצמה יותר ויותר עם הזמן. מצאתי שבימים שלא נכחתי בבית או שלא חיבקתי אותה היא ירדה מאוד מנטאלית והדבר ניכר מיד ומאוד מהתנהגותה. אימי חיה איתנו שמונה שנים, זה לא היה קל,
אך תחושת הנתינה שלי נותנת לי הרגשה שקיבלתי הרבה יותר. הסיפוק של לתת נותן הרגשה של הייי. אדם יכול להרגיש כך רק אם ייתן מתוך נתינה לשמה , נתינה מאהבה. החוויה הארוכה עם אימי מאפשרת לי לחיות בסיפוק , בשלווה, בעוצמת חיות שניתן להרגיש רק מעמדה של כוח נפשי ושלווה נפשית.
בימינו, אנשים נוטים יותר לצד החומרי, אנשים נמדדים על פי מה שיש להם ולא על מה שהם .
אינני יודע מה צריך לקרות כדי שתרבות זו תשתנה.

בברכה,
ד.

נשלח ב סיפורים אישיים

צמיד הפלא נגד תלונות

צמיד הפלא נגד תלונות
צמיד הפלא: סיפור על התמכרות….
"לפני כחודש קיבלתי מכן צמיד ירוק שכתוב עליו סינפסות.
מאותו רגע הייתי מודעת לתלונות וקיטורים שלי ושל הסובבים אותי.
כל בני המשפחה שיתפו פעולה איתי ועם בעלי, שתרם את הצמיד שלו לבננו החייל.
לפני שבוע נסעתי לחופשה משפחתית בחו"ל. החלטתי לא לענוד את הצמיד ולהשאיר אותו בארץ.
חשבתי לתומי שכיתוב בעיברית יהיה מיותר במדינה שדוברת יוונית.
חחח…עם צמיד או בלי, כבר מרחוק המוכרים והרוכלים זיהו שאנו משפחה מישראל.
חזרתי לארץ מלאת אנרגיות טובות מצד אחד ועם כמות בלתי מבוטלת של תלונות מצד שני.
הייתי ממש בלתי נסבלת לעצמי. תפסתי אותי לשיחה ואז הבנתי שהתמכרתי לצמיד.
ומאז אנו ביחד בחום ובשרב, רגע… אני מעבירה את הצמיד ליד השניה.
תודה לאל, החיים שבו למסלולם… "

תלונות וקיטורים לא רק שמרחיקים מעלינו את הבריות אלא גורמים למערכת שלנו נזק ממשי.
הכומר וויל בואן מקנזס, בדק מדוע מצבה של הקהילה שלו כה ירוד. הוא גילה שאנשים מרבים להתלונן והדבר מדכא את כל המאמינים. הוא נתן לכל אחד מחברי הקהילה צמיד פשוט שאותו יש לענוד על שורש כף היד למשך 21 יום רצופים ללא תלונות. כל אימת שמתלוננים, יש להעביר את הצמיד ליד השניה ולספור מחדש. אמנם, זה לקח לרוב האנשים כמה חודשים להגיע ל-21 יום רצופים, אך בדרך זו נעשו האנשים מודעים למילים בהן הם משתמשים ולכמות התלונות שלהם, אנרגיה מבוזבזת על המיותר.

לא להתלונן! דבר זה עשוי לשחרר את הסינפסות הלכודות לחופשי. כשאנחנו לא מתלוננים, העולם נראה אחרת. אנחנו שמחים על המתרחש וגם כשהוא לכאורה אינו מאיר פנים, ההזכרות באי-תלונות מאפשר לנו הפניית האנרגיה הנפשית לראיית הטוב.

תלונות מזיקות לנו ולאחרים. לא מדובר בהערות לגיטימיות למישהו שיכול לעשות משהו בנדון, כמו לומר למלצר שהמרק קר או לחשמלאי שאין אור בכניסה. אלה לא תלונות, אלא דיווח על מצב שדורש תיקון ושהאדם ממול מוסמך לתקן. הכוונה בתלונות היא למה שאנחנו אומרים אחד לשני מבלי לשים לב ובכך מוסיפים לזיהום האוויר הרוחני. " איזה חום בחוץ!", "בבית החולים הזה האוכל מזעזע", "הפקקים במרכז בלתי נסבלים" ועוד משפטים הנאמרים ממצב תודעתי חצי אוטומאטי.

אז בקיצור חברים, לא להתלונן!

בהצלחה!

נשלח ב מהי בריאות אופטימית

יתרונות בריאותיים לשמחה

נשלח ב חדשות

ראיון ברדיו אורנים – 16.03.14 עם גיא זקס

ראיון ברדיו אורנים – 16.03.14 עם גיא זקס

נשלח ב פירסומים

ראיון לעיתון "סופהשבוע" 15.08.13

ראיון לעיתון "סופהשבוע" 15.08.13

נשלח ב פירסומים

ראיון Y-NET 10.06.2013

לראיון

ראיון Y-NET 10.06.2013

נשלח ב פירסומים

מתוך משובים מהקורס שהתקיים בבית שערים

"עדיין מלאת רשמים ותובנות מהקורס שנערך בבית שערים. אני מודה לכן מאד על השקעתכן,רוצה ומקווה שתימצא הדרך להמשך שיחזק ויטמיע את השיעורים שנילמדו".

"תודה ענקית על הקורס, על הנתינה, על היופי והאסטתיקה שליוו אותנו בכל יום רביעי . וכמובן תודה ענקית על הצחוקים, על האהבה והשמחה שנכחו בחדר בעוצמתם!"

נשלח ב כללי