הפיזיולוגיה של הסטרס

שתי מערכות מופעלות בתגובה לגירוי של סטרס. שתיהן מתחילות במוח ומערבות את בלוטת יותר הכליה – האדרנל.
המערכת הראשונה המופעלת מיידית היא המערכת האדרנרגית.
הכול מתחיל בנקודה הכחולה – זה שמו של אברון קטן המצוי ברצפת החדר הרביעי של המוח. נא להכיר את LOCUS CERULEUS בשמו הלטיני, האחראי על ייצור נוראפינפרין במוח. הוא מעורר את המוח למיקוד וערנות אל מול הסכנה. LC מקבל מידע ממקורות רבים כמו ההיפותלמוס והאמיגדלה המעבירים לו מידע על כאב רגשי ומצבי לחץ שמחייבים היערכות לקראת סכנה ולצורך כך יש להפריש נוראדרנלין.
הנוראדרנלין בתורו מעלה את התפקוד הקוגניטיבי, מגביר את המוטיבציה, ומפעיל את הציר HPA (בהמשך).
ה-LC קשור להרבה מרכזי עיבוד נתונים במוח המקבלים מידע מהחושים. הוא מפריש נוראדרנלין ומגרה את שאר מרכזי המוח לעשות אותו דבר. הוא כמו הקוצב של המוח המחליט על מהירות המחשבה. הוא מגביר את העירנות (מודעות ודריכות יתר), זהירות (פיקוח והתבוננות) ומעצב את התגובה של המערכת האוטונומית.

בהמשך נשלח מסר מהמוח לבלוטת יותרת הכליה, דרך חוט השדרה, הקורא לה לשחרר אדרנלין. האדרנלין מתחיל את מסעו בגוף ומעביר את מסר הסכנה לכל התאים. עיקרו של המסר: "היו בכוננות-על להילחם על חייכם או באמצעות בריחה מהסכנה או באמצעות מלחמה בתוקף".
נוראדרנלין, קרוב משפחה של האדרנלין, מתחיל להיות מופרש על ידי תאי עצב ולהשפיע על בלוטות ושרירים. שני חומרים אלו גורמים לשינויים רבים בפיזיולוגיה של הגוף – הם מעלים את הדופק ואת לחץ הדם (צריך יותר אנרגיה לשרירים), מרחיבים את האישונים (לראות יותר טוב את האויב), מעכבים את פעילות מערכת העיכול (למי יש זמן בשבילה עכשיו) ומזרזים את חילוף החומרים (תנו קצת חמצן…). שינויים אלה מכינים את הגוף להגנה על חייו.

המערכת השנייה שמגיבה היא המערכת ההורמונאלית, שתגובתה מעט יותר איטית. זהו הציר
היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (HPA).
ה-HPA שייך למערכת ארוכת הטווח של הסטרס. מטרתו של הציר הוא להגדיל את כמות האנרגיה העומדת לרשות הגוף ולהפנות אותה לאזורים הנחוצים.
בתגובה לגירוי הנתפס באמצעות החושים שלנו (ראייה, שמיעה, מישוש וכו') יש הפעלה של ההיפותלמוס, איבר השוכן בתוככי המוח שלנו ומשתייך למערכת הלימבית. מערכת עתיקה זו משותפת לנו ולבעלי חיים ואחראית על ההישרדות שלנו. לאחר שההיפותלמוס קיבל את המידע, הוא שולח מסר לבלוטת ההיפופיזה, היושבת במרכז המוח (ראה תרשים). ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח או בשמה הנוסף PITUITARY GLAND) מפרישה בתגובה חומר הנקרא ACTH העובר בדם ומגיע לבלוטת יותרת הכליה – האדרנל. הבלוטה בתורה מפרישה הורמונים שהעיקרי שבהם הוא הקורטיזול. בהמשך, הקורטיזול גורם לייצור של אדרנלין ונראדרנלין וכן אנדורפינים. רמה גבוהה של קורטיזול גורמת לדיכוי ייצור ה- ACTH (משוב שלילי) וכך מסתיימת תגובת הסטרס.
מעורבות ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל הוא ציר ה-HPA (HYPOTHALAMUS-HYPOPHYSIS-ADRENAL
זהו ציר מרכזי השולט על תגובת הסטרס וכן על פעילות מערכת העיכול, מערכת החיסון, פעילות הלב ואף על מצב הרוח והרגשות, על המיניות שלנו, ועל הדרך שבה אנחנו מוציאים או מאחסנים אנרגיה. מינים רבים מאוד של בעלי חיים חולקים איתנו את הציר הזה, החל מחיות עתיקות כמו תנינים ועד לציפורים ודגיגים.
האדרנלין והנוראדרנלין המיוצרים על ידי האדרנל מחזקים את הייצור של ACTH על ידי ההיפופיזה וממשיכים את תגובת הסטרס.
מה עושה הקורטיזול – ההורמון מעלה את הקצב ואת כוח ההתכווצויות של הלב, מעלה את הרגישות של כלי הדם להשפעה של נוראדרנלין, ומשפיע על מכלול תגובות מטבוליות המכשירות את הגוף להתמודד עם מצבי סטרס. הוא משפיע על מערכת החיסון ומפחית מכוחה, כיוון שבזמן זה אינה נחוצה אל מול הסכנה המיידית. כאשר המערכת החיסונית נחלשת, אנו חשופים לזיהומים ודלקות, ללא הגנה מספקת.
חשוב לציין שבזמן סטרס המערכת כולה ערוכה להישרדות ובאותו זמן החשיבה הרציונאלית, היכולת האנליטית ושורה של תפקודים מוחיים גבוהים כמעט משותקים. המערכת עוברת לטייס אוטומאטי, כאילו שאינה סומכת על שיקול הדעת שלנו ומעביר את הפיקוד מהמוח לגוף. לאורך זמן, החומרים המופרשים על ידי האדרנל יכולים לגרום לנזקים חמורים כמו למשל פגיעה בהיפוקמפוס, אברון חיוני לזיכרון.
המערכת הרגשית מושפעת מאוד מציר ה-HPA הנמצא מעורב בנאורוביולוגיה של הפרעות במצב הרוח, ועלול לגרום לחרדה, נדודי שינה, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, תסמונת המעי הרגיז ואלכוהוליזם.

הפעלת הציר מתרחשת בזמן פחד, במצב שאנו תופסים כמאיים על חיינו.
יש צורות רבות של סטרס וההשפעה שלהם על הציר משתנה. למשל סטרס חברתי וסטרס פיזי. בכל מקרה, שניהם מפעילים את הציר. אפילו דגים תחת שליטה של דג דומיננטי חווים סטרס כרוני מה שהופך אותם ליותר תוקפנים ולעיתים אף מדוכאים!

סטרס כרוני יכול להשפיע על ירידה בייצור הורמון הגדילה על ידי בלוטת יותרת המוח וילדים שחווים לחץ בבית כמו ריבים בין ההורים, אלכוהוליזם או ניצול, עלולים לסבול מהתפתחות איטית בכל התחומים.
הפיזיולוגיה של הסטרס

נשלח ב כללי