מדיטציה וריפוי

דיסק מדיטציה
כשהייתי מגיעה לביקור בית כרופאת משפחה, הרגשתי איך הנוכחות הפיזית שלי מצליחה לשפר את האווירה ואת ההרגשה של המטופלים שלי. אך כשהייתי נוכחת גם נפשית ורגשית, הייתי עדה לטרנספורמציה מדהימה של חולים רבים – נראה כאילו הוזרקה לגופם זריקת מרץ. הם היו מתיישבים, עושים מאמץ לחייך ומוצאים כוחות חדשים להתמודד עם סבלם. נוכחות אוהבת ולו של אדם אחד בלבד בחיינו משנה את כל המציאות. המדיטציה מאפשרת לגלות את הנוכחות הפנימית שלנו ומחזירה אותנו הביתה, נותנת לתבונה העליונה לפעול ללא הפרעה. לשבת בשקט ולהיות בתוך עצמך, להאמין ששוכנת בך מהות של טוב – זו מדיטציה.

פרופ' ג'ון קבט-צין הוא מייסד ומנהל המרכז להפחתת דחק בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס. המדיטציה בעיניו היא דרך נפלאה לשחרור מסטרס ומתח. היא מאפשרת הרפיה ובחירה. בחיבור הפנימי יש תשובות עמוקות שאינן תוצאה של נפש במצוקה המגיבה לכל דבר בסביבה, אלא הנהגה עצמית של המתבונן.

מדיטציה היא הדרך בה המחשבה מתבוננת בעצמה. היא מתבוננת בדרך שבה המחשבה מתעוררת, כיצד נוצר רגש, כיצד הוא מתרבה ומתפשט לכל עבר, וגם מגלה דרכים להרפות ממנו, להפסיק את השעבוד שנראה עד כה בלתי אפשרי. כשהמחשבה מצליחה להיפרד מכל אחיזה, היא חופשייה לבחור את מה שטוב לקיומה ומה שמעלה אותה. מדיטציה מהמילה מדיצינה (רפואה) או מדיקציה (תרופה). והיא אכן מרפא לכאבי הנפש. ביכולתה להביא אותנו למקום בטוח ושקט הקיים בכל אחד מאיתנו.

דר' קאבאט צין רואה במדיטציה דרך להשגת נוכחות בהווה. יש מאות שיטות למדוט וכולן מכוונות לתחושת נוכחות ברגע הזה, כשהפנייה היא פנימה, לתחושות העצמיות. המדיטציה היא דרך להתבונן בכל דבר מבלי להיאחז בו. במדיטציה כזו אפשר לחוש כעס או מתח או חוסר סבלנות – הכול בסדר אם אפשר להפנות אליהם את תשומת הלב. כשהתחושות עולות, אנו מקבלים הזדמנות ללמידה דרך ההתבוננות השקטה והבלתי שיפוטית.

קבלה טומנת בחובה ברכה גדולה. היא לבדה עומדת מול כל הדרישות שלנו, הציפיות שלנו, איך אנחנו חושבים שהמציאות צריכה להיראות או מה צריך לקרות כדי שנהיה מאושרים. ומחשבות אלה הן אינסופיות. המדיטציה מאפשרת לנו להשתחרר ממה נכון או לא נכון ומחזירה אותנו לנוכחות בהווה ללא התנגדות.
בעולם המערבי המהיר, איננו רגילים לעצור ולהתבונן בתוכנו ולעיתים קרובות השקט הנדיר הזה נחווה כאיום או לפעמים כביטול זמן יקר. אך לאור התועלת הרבה שבמדיטציה, יש מקום לנסות אותה לפחות מספר פעמים ולהיווכח אם מתאימה לכם.

מחקרים רבים מאשרים את יתרונות המדיטציה, חלקם בדקו באופן ספציפי יותר את המדיטציה הטרנסנדנטלית. זו נבדקה בלמעלה מ-600 מחקרים שנערכו ביותר מ-200 מכוני מחקר עצמאיים בלמעלה מ-35 מדינות ופורסמו בלמעלה מ-100 העיתונים המדעיים המובילים המוכיחים יתרונות המדיטציה בכל היבטי הבריאות שלנו: הנפשית, הגופנית, החברתית והסביבתית.
מדיטציה נמצאה כשיטה קלה, זמינה וזולה לכל אדם. היא דרך מצוינת להפחתת הסטרס ומקטינה את רמות הקורטיזול והאדרנלין בדם, מה שמביא למתח שרירים נמוך יותר, איזון של לחץ הדם ויציבות במערכת העצבים האוטונומית.
בנוסף, שינויים פסיכולוגיים שונים מצביעים גם הם על הפחתת מתח הכוללת ירידה בחרדה, בדיכאון, בתסמונת המתח הפוסט-טראומטית ועלייה בסיפוק העצמי.
הירידה ברמת הלחץ הנפשי תורמת לשינויים חברתיים , כמו למשל פחות עוינות, יותר הרמוניה משפחתית, וירידה ברמת ההתנהגות העבריינית אצל אסירים.
יש עדות לשיפור החשיבה והזיכרון (1) וכן להגברת היצירתיות, כפי שנמדד במבחנים שבדקו רהיטות מילולית וחזותית, גמישות ומקוריות.
המדיטציה תורמת לאיזון לחץ הדם (2), לשיפור איכות השינה, להקלה על מתח ודיכאון (3) ועלייה בשביעות הרצון בעבודה ובחיים האישיים (4). המדיטציה אף תורמת לשיפור במדדי הבריאות הכללית שהתבטא בפחות ביקורים במרפאה ופחות אשפוזים בבתי החולים (5).
ניתן ללמוד מדיטציה טרנסנדנטלית במרכזים מאושרים בארץ ובעולם (www.tm1.org.il) או ללמוד מספרים כמו ספר המדיטציה של אושו – ראשית החופש ומהותו, מדריך מעשי ל-63 סוגי מדיטציות, הוצאת גל, 1997.

לפני כמה שנים ביקר הדלאי למה בבית ספר לרפואה בארה"ב וצפה בניתוח מוח. לאחר הניתוח, הוא שוחח עם הכירורג שהסביר לו בסבלנות שכל המחשבות, הרגשות, הזיכרונות והחלומות שלנו הם תוצאה של פעילות כימית וחשמלית של המוח. הדלאי למה הרהר בקול: אם כימיה וחשמל יכולים לייצר מחשבות וכל השאר, האם מחשבות יכולות להשפיע על המוח בכך שהן משנות את תכונותיו הכימיות והחשמליות?
מנתח המוח התבונן בו בריחוק וענה בנימוס שלא. המוח מייצר ומעצב את הפעילות המנטלית, הוא אמר, הפעילות המנטלית לא משנה את המוח.
זאת הייתה התשובה המתאימה לפני יותר מעשר שנים, כשעוד לא היו הוכחות לכך שהמוח הבוגר מסוגל לשנות את המבנה שלו ואת תפקודו, מה שידוע היום כגמישות של המוח (NEUROPLASTICITY). היום כבר ידוע שהמוח, שנחשב בלתי משתנה אחרי גיל שלוש, אכן יכול להמשיך להתעצב.

ב-2004 ערכו דר' ריצ'רד דוידסון מאוניברסיטת ויסקונסין, מדיסון וחברו אנטואן לוץ כי מדיטציה משפרת את יכולת הריכוז של המוח ומגדילה את גלי הגמא, גלים הקשורים למודעות. הם גם גילו שיש תוצאת ארוכת טווח למדיטציה – מדיטציית החמלה משנה אזורים במוח הקשורים ביכולת האמפתיה שלנו.
החוקרים גילו כי במוחם של נזירים ותיקים שישבו 10,000 שעות במדיטציה של חמלה, נמצא שינוי קבוע במוח. נראה שאלפי שעות מדיטציה מעצבים את איזור האמפתיה במוח ומגדילים אותו .

הדלאי למה מנסה כבר שנים להגדיל את מידת החמלה בעולם. המחקר מצביע על אפשרות שמדיטציית החמלה מסייעת להגדיל את טווח החמלה המולד. אפשר לנצל את גמישות המוח ולאמן אותו על מנת להגדיל את התכונות האלה. בנוסף, נמצא יחס ישר בין מספר שעות המדיטציה לבין גודל השינוי המוחי. כלומר יש חשיבות למינון ולתרגול.
ומכאן שהדלאי למה בכל זאת צדק, והנוירוכירורג טעה.

בערכה שפיתחנו תמצאו תקליטור עם שלוש מדיטציות מונחות – הראשונה היא מדיטציית המרחב הרגשי, המאפשרת העלאת רגש טעון וקבלתו. המטרה שלה היא חיבור לרגשות כואבים ושחרורם מעצם ההסכמה לחוות אותם ולהיווכח שאור ההכרה מפחית מכוחם.
המדיטציה השנייה – נוכחות בהווה – מיועדת לחיבור לרגע הנוכחי ומביאה לריפוי ורוגע. מדיטציה זו נועדה לשחרר סטרס ולשפר את ההרגשה הכללית.
המדיטציה השלישית היא מדיטציית החיוך הפנימי שנמצאה כיעילה ביותר בהעלאה של תחושת שמחה והנאה מהקיום וכן ריפוי לאיברי הגוף השונים.
במהלך המדיטציה יתכן ותירדמו, ואם זה קורה, יש בכך סימן שזה מה שהגוף שלכם זקוק לו כרגע, וזה לטובה. למתקשים להירדם מומלץ לשמוע את מדיטציית הנוכחות בהווה.
תרגול קבוע של המדיטציות עשוי לבנות סינפסות רגועות יותר, נוכחות יותר. תרגול קבלה של רגשות שליליים מאפשר לנו לשחרר אותם ביתר קלות ולפנות מקום לחמלה ולהבנה של עצמי ושל הזולת.

1. Scientific Research on the Transcendental Meditation Program: Collected Papers, Volume 1: 385–392, 1977
2. Hypertension 26: 820–827, 1995
3. Journal of Counselling and Development 64: 212–215, 1985
4. Academy Management Journal 17: 362-368, 1974
5. The American Journal of Managed Care 3: 135–144, 1997

>> מחברת הכרת תודה

נשלח ב מהי בריאות אופטימית