ד"ר דינה אייזן – ספור אישי

ד"ר דינה אייזן
נולדתי במרץ 1956 בקיבוץ רגבים, קיבוץ צנוע טובל בירק ליד גבעת עדה ובנימינה שנוסד על ידי עולים מצפון אפריקה, ביניהם הוריי. הספקתי לחוות את הלינה המשותפת במשך שנה אחת ואז עזבו הוריי לרמת השרון שם גדלתי.

למדתי רפואה באוניברסיטת תל אביב ועם סיום הלימודים עברתי עם משפחתי לצפון הארץ – לקיבוץ ניר דוד, מקום שמתקרב במראהו לתיאור גן העדן. עברתי התמחות ברפואת משפחה ועבדתי במרפאות שונות באזור, עירוניות וכפריות. בכולן גיליתי שאנשים רבים יכולים אמנם להיות בריאים מבחינה גופנית – אך מייצרים סבל אישי רב דרך מחשבותיהם ורגשותיהם.
גם אני הייתי בריאה לכאורה, אך ממש לא מאושרת – זאת עקב אי יכולתי לרדת במשקל. הגילוי של הסינפסות שלי הגיע כשהבנתי שאני "מכורה" לבצקים ומתוקים והם מספקים לי נחמה בכל עת שעולים בי רגשות שליליים. הגעתי להבנה שזו התניה ישנה – ושיש ביכולתי לשנותה. החלטתי ליצור חיבור במוחי בין סוכר וקמח לבן (שני מזיקים גדולים) לבין…רעל עכברים! כל פעם שהייתי רואה מאכלים העשויים מהם, אמרתי בראשי שאלה סמים מסוכנים מאוד. אחרי שחזרתי על כך מאות פעמים, התחלתי להאמין בכך והפסקתי לחלוטין לצרוך מהם. כך, בפשטות, נשרו מעלי עשרות קילוגרמים ולא חזרו.
מאז, אני עוקבת אחרי מחשבותיי ותגובותיי ומנסה לאתר את האוטומטיות שבהן כדי לתכנת את מוחי מחדש. בשנת 2002 התוודעתי לחומר של ימימה – "חשיבה הכרתית" -ומצאתי בו את הדרך לחשיבה שיש בה שמחת חיים, שמחה שנובעת מעצם הקיום.
את "בריאות אופטימית"הקמתי כדי לתת הדרכה וכלים מעשיים להתחבר מחדש אל השמחה הפנימית ולכוחות הריפוי שבנו. בבסיס של השמחה הזו ישנה קבלה עצמית, קבלת המתרחש, קבלת החיים.
במצב כזה – הבריאות היא המצב הטבעי.

נשלח ב סיפורים אישיים