"אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, האומץ לשנות את אשר ביכולתי, והתבונה להבחין בין השניים".
תפילה זו נאמרת כל יום על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם המנסים להיגמל מהתמכרויות והיא פותחת את המפגשים של קבוצות האלכוהוליסטים האנונימיים, אכלני היתר, המכורים לסמים, לסקס, לקניות, להימורים, לתלות בבני זוג ובעצם לכל התמכרות.
בכוחן של כמה מילים אלו לעשות שינוי עצום בתפיסת החיים. ביכולתנו ליישם את התפילה מול כל מתרחש בחיים – בהחלטות היומיומיות הקטנות והגדולות, בהתנהלות מול הזולת, בסוגיות הרות גורל: לנסות ככל יכולתנו לאמוד מה בכוחנו לשנות ולעשות זאת, לקבל בשלווה את מה שאין ביכולתנו לשנות (וגם את חוסר האונים שלי בפניו) וכמובן להיות מסוגלים להבחין בין שניהם. למשל, הבנתי שאיני יכולה לגרום לגופי לשקול 60 קג' לאורך זמן. אחרי שנים של מאמצים הבנתי שהדבר מעבר לכוחותיי. אך גיליתי שאני יכולה לוותר על 100 קלוריות ביום ואת זה אני יכולה לשנות. הפחתה של מאה קלוריות מהתפריט היומי מביאה לירידה של קילו בשבעים יום, שהם חמישה קילו בשנה. ועשרה קילו בשנתיים. ואת זה אני יכולה לעשות.
קבלת הדברים שמחוץ ליכולת ההשפעה שלי היא ברכה גדולה. היא מאפשרת לי להפנות את כוחותיי לעשיית הדברים שהם בתחום יכולתי. התבונה הפנימית מגלה לי את ההבדל בין השניים.
אפשר להוסיף משפט קטן בסוף התפילה: …ואת חוש ההומור כשאין לי את התבונה.
מלאכה סינפטית שבועית:
רשמו את התפילה כך שתוכלו לראותה במקום בולט.